מדוע גופי החימום ברמת IP65 כשלים בפועל (ואיך למנוע זאת)
קל להשיג רמת אטימות IP65 כאשר הציוד נמצא על המדף בטמפרטורת החדר. אך בעולם האמיתי הדברים שונים – החום עולה מאוד.
במערכות אינפרא-אדום תעשייתיות, יש נקודה אחת שבדרך כלל נהרסת קודם כל: המקום בו החוט נכנס למעטפת החימום.
זה מה שקורה: החום לא נשאר רק בתוך הרכיב החימומי; הוא עולה לאורך החוט. זה גורם לחומר האטימה להיהרס ולהתנפץ. כשהאטימה נשברת, לחות יכולה לחדור פנימה. זה גורם לחמצון, ולפני שאתם מבינים זאת, יש לכם קצר במערכת החשמלית.
הבעיה עם חומרי אטימה “רגילים”
רוב גופי החימום הזולים משתמשים בסיליקון רגיל. בהתחלה זה נראה בסדר, אך הוא אינו יכול לעמוד בשינויי הטמפרטורה התמידיים.
חשבו על זה: החימום נדלק, המתכת מתרחבת. החימום כבה, המתכת מתכווצת. מכיוון שהמתכת וחומר האטימה לא נעים באותו קצב, נוצרים פערים זעירים.
זו לא סתם דליפה – זו בעצם הזדמנות ללחות לחדור פנימה וליצור מסלול לחשמל להגיע למקומות שאסור לו להגיע אליהם.
כדי לתקן זאת, אנו משתמשים בחומרים איכותיים כמו פלואורוסיליקון בעל עמידות גבוהה או חומרי אפוקסי מיוחדים. המטרה היא ליצור אטימה מושלמת, גם כאשר החוט נמצא בטמפרטורה גבוהה. כך נמנע האפקט שבו הלחות עולה לאורך החוט אל הטרמינלים החשמליים.
אטימה אמיתית לעומת “טיפת דבק”
אם קונים גוף חימום זול, בדרך כלל יש שם רק טיפת דבק שמחזיקה את החלקים יחד. בסביבות עם לחות גבוהה, זה יכול לגרום לאסון.
אנו עושים זאת בצורה שונה – זו תהליך רב-שלבי: חיבור מכני, טיפול כימי, ואטימה באמצעות חומרים שנוקו מאוויר.
למה חיוני לנקות את החומרים מאוויר? כי בועות אוויר הן אויבות האטימות. אם יש בועה בחומר האטימה, היא תתרחב כשהטמפרטורה עולה ותתפוצץ. עכשיו יש חור בחומר האטימה.
יש עוד בעיה אחת: כאשר מאטמים משהו בצורה כה הדוקה, תיקונים בשטח נעשים קשים מאוד. אם החוט נשבר, לא ניתן פשוט להסיר את האטימה ולהרכיב אותה מחדש. כנראה שיהיה צורך להחליף את כל רכיב החימום.
זו עסקה – אולי מפסידים קצת בנוחות, אך מרוויחים בטיחות חשמלית מוחלטת. אם עובדים בסביבה עם לחות גבוהה, אטימה איכותית שווה כל פרוטה.